התשובה היא  – לא תמיד.
בפרט אם נגרמו לאדם נזקים.
כי הרי כלבים נושכים כדרך המעשה ביום יום.
אז מה הסיכוי שזה יהיה אתה שהכלב ינשך וייגרם לך נזק?
לא שחו"ח רוצים בכך, אך אי אפשר לדעת. 

לעיתים נשיכת כלב עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. 

בעקבות לא מעט מקרים בהם בני אדם נפגעו קשות על ידי ההולכים על 4, אותו, ההוא שמשמיע קולות הב הב – ובמילים מוסכמות על הכול – "ידידו הטוב של האדם", תוקנה פקודת הנזיקין בשנת 1992 באופן בו הוטלה אחריות חמורה על בעלי או מחזיקי הכלבים, באופן בו אם הכלב גרם לנזק גוף לצד ג' זר, הרי שבעליו של הכלב חייב לפצותו. אין זה משנה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצד הבעלים (דוגמה – אם שמר או לא שמר עליו באותו אירוע)..  

כשמדובר בנזק שגרם כלב פקודת הנזיקין – מטילה אחריות חמורה על הבעלים או מחזיק הכלב.  

מתי  ה"חבר הלא כל כך טוב של האדם" יקבל הגנה שבחוק לנשיכתו או לפגיעתו של האחר? 

במקרים בהם הניזוק התגרה בכלב, תקף את בעליו או את בני משפחתו הקרובים או הסיג את גבולו  של בעלי הכלב או מחזיקו, הפקודה נותנת הגנה לבעלי או מחזיקי התוקף השעיר על 4, מפני התרשלות שיחוב בגינה בפיצויי הננשך או הנפגע.  

ואף על פי כן, תביעת נזיקין מעין זו מאתגרת, בלשון המעטה.  היא מעלה שאלות כבדות משקל באשר לנורמטיבי הרצוי בתביעה שכזו. הכוונה בעיקר, בהתייחס לנטל השכנוע.  האם ההגנה העומדת לבעל המזיק על 4, אזי היא מוחלטת או  שיש מקום להעביר את נטל השכנוע על המזיק.  

לדוגמה – אם כלב שנשך את התובע, הכלב היה מאחורי גדר והבעלים אף הציבו שלט שמזהיר את הציבור מפני הכלב. אם הכלב במצב כזה נושך עובר אורח, הכלב ייחשב ככלב מועד (אין זה משנה אם זו נשיכתו הראשונה).  

בעלי הכלב מוחזק כיודע שהכלב עלול לנשוך רק מעצם זה שהוא שם אותו מאחור גדר ייעודית, או תלה את השלט.  

(לדעתי – זה הופך את זה לסוג של מעגליות לא נגמרת:  אם הוא לא שם אותו מאחורי גדר או תליית שלט אזהרה,  האם הוא לא התרשל בשמירה עליו, ואם הוא שם אותו כך הרי שהוא מודע לכך שהוא עלול למעוד ולנשוך). 

לפיכך, ברגע שקרה הנזק –  הכלל שנטל ההוכחה שהכלב נשמר ולא הייתה התרשלות בשמירתו, עובר לבעל הכלב נטל השכנוע להוכיח כי לא התרשל בשמירת כלבו.  

בית המשפט ככלל יסתפק בראיה לדוגמה – אם הכלב נהג לצאת ממלונתו כל עוד חלף אדם זר על פני השער/גדר הבית וניסה לנשוך אותו. אין צורך ככלל להוכיח כי נגרם למאן דהו נזק כלשהו בניסיונות קודמים כאלו של הכלב.  

בית המשפט יבחן גם אם מדובר על גזע תוקפי או אם סבל ממחלה כלשהי שהפכה אותו לתוקפני ודי באלו כדי להגדיר את הכלב כ"מועד". די בכך כדי להפוך את נטל השכנוע לבעלי הכלב שהוא טיפל בו כנדרש ולא התרשל בטיפולו בכלב.   

מכלול שלם של נסיבות, נדרשים לבחינת מקרה רגיש וכואב זה.