תאונות דרכים

קצת על תאונות דרכים

בפציעות הנגרמות מתאונות דרכים החוק הקובע הוא חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975, הידוע גם כחוק הפלת"ד.
החוק חל אך ורק על נזקי גוף. החוק קובע משטר של אחריות מוחלטת. כלומר אם לאדם נגרם נזק גוף בתאונת הדרכים די בכך כדי לזכותו בפיצויים ואין זה משנה אם האשם הוא הפוגע או הנפגע עצמו.

הסדרי האחריות והפיצוי

א. כשנגרמת תאונה בה מעורב כלי רכב אחד – פיצוי הנפגעים בנזקי הגוף כתוצאה מהתאונה, יחול על המשתמש ברכב המנועי (הנהג).
נהג בהגדרתו הוא מי ששולט בפועל ברכב, מי שמפקח עליו בזמן אמת. לדוגמה – מורה נהיגה. על פי הפסיקה במקרה תאונה בה מעורב הנהג ולידו יושב מורה הנהיגה, ייתכן והשליטה ברכב תחשב של שני אנשים (הנהג בפועל ומורה הנהיגה).
או דוגמה אחרת – אם בעל הרכב התיר לנהג אחר לנהוג ברכב, האחריות לפיצוי הנפגעים תחול גם על מי שהתיר את השימוש ברכב.

חשוב לדעת כי 'הנפגעים' נחשבים כנוסעים ברכב (לא הנהג) והולכי רגל. גם רוכבי אופניים נחשבים ל'נפגעים'.

מי משלם את הפיצוי?

את הפיצוי לנפגעים ישלם מבטח (חברת הביטוח) של הנהג הפוגע – זאת מכוח ביטוח האחריות של הנהג (צד ג'). לא הנהג בעצמו.
כך גם את הפיצוי לנהג הנפגע עצמו – המבטח ישלם מכוח ביטוח חובה.

ב. כשנגרמת תאונה בה מעורבים מספר כלי רכב – כל נהג ישאב באחריות לנזקי הגוף של מי שנסע ברכב שלו.
אם נפגע הולך רגל (לרבות רוכב אופניים) כתוצאה מתאונה בה מעורבים מספר כלי רכב, נהגי כלי הרכב יחוייבו בפיצוי ביחד ולחוד כלפי הולכי הרגל. ואם מי מהנהגים שילם מעל לחלקו – תעמוד לו הזכות לחזור לנהגים האחרים ולתבוע את החלק היחסי ביתר ששילם.

מתי תיחשב תאונת דרכים בין שני רכבים ו/או בין רכבים להולך רגל?
כאשר היה מגע בינו לבין רכב אחר או בינו לבין הולך הרגל.

ג. כאשר נגרמת תאונת דרכים בין אופנוע לרכב אחר שאינו אופנוע, המבטח של הרכב ישלם ישיב למבטח האופנוע 75% מהפיצויים ששולמו לרוכב האופנוע ונוסעיו.
אך במקרה בו נפגע הולך רגל בתאונה שבין האופנוע לרכב, מבטחי האופנוע והרכב ישלמו ביחד ולחוד להולך הרגל בחלקים שווים.

מתי לא יראו בתאונה שנגרמה בין שני רכבים ויותר, כתאונת דרכים?

א. גרימת תאונה במתכוון – במקרה שנגרמה תאונה במתכוון ייתכן והנפגעים בתאונה לא יהיו זכאים לפיצויים מוחלטים מכוח חוק הפלת"ד.

אבל במקרה בו אדם שזורק אבן לעבר רכב נוסע. והנהג איבד את השליטה ברכב וכתוצאה מכך הרכב התהפך והנהג נפגע. למרות שמדובר במעשה מכוון, הנזק לנהג הנפגע לא נגרם ממעשה זריקת האבן, אלא מהשפעת המעשה בזמן נסיעת הרכב. לכן ייחשב לתאונת דרכים והנפגעים יהיו זכאים לפיצויים לפי חוק הפלת"ד. כלומר אחריות מוחלטת.

יצויין כי בדוגמה הזו – עובר האורח שזרק את האבן ונפגע אף הוא מהתאונה, לא יהיה זכאי לפיצויים כמי שגרם לתאונה במתכוון.

ב. אין רשות לנהוג ברכב – אדם שנוהג ברכב ללא רשות ונוסע שמתלווה אליו בידיעה שאין לו לנהג רשות לנהוג ברכב, אף אחד מהם לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד. לדוגמה – במקרה בו נוהגים ברכב גנוב.

ג. אין רישיון לנהוג ברכב – ככלל, מי שרישיונו נפסל בגלל נהיגה בלתי זהירה – נחשב "כמי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו" ולכן לא יהיה זכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד.

מתי כן יראו את המקרה כתאונת דרכים למרות זאת?

· אם הרישיון פקע כי לא שולם במועד.

· אם הרישיון הוגבל לפי חוק ההוצאה לפועל.

"עורך דין טוב לעולם לא מוותר, עד שהוא רוצה, או עד שהוא יקבל את מה שהוא רוצה"

הבדיקה לבחינת אירוע כתאונת דרכים

תאונת דרכים היא במאורע בו נגרם לאדם נזקי גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.

אם כך – מהו מאורע בו נגרם לאדם נזק גוף?
מוות; מחלה; פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים.

לדוגמה – נזק לקוצב לב, נזק למכשיר שמיעה וכיו"ב.

עקב השימוש – מהווה הקשר הסיבתי העובדתי והמשפטי בין המאורע לבין נזקי הגוף.
במקרה כזה יש לבחון את אם התאונה נגרמה בקשר הדוק לפעולה התעבורתית.

לדוגמה – אם כתוצאה מנפילת עץ על הרכב במהלך הנסיעה, הנהג איבד שליטה ואז נגרמה התאונה.

אבל – אם נוסע עלה לרכב עם כלב. ובעת הנסיעה הכלב תקף את אחד הנוסעים. לא מדובר על תאונת דרכים משום שללא קשר לנסיעה הכלב תקף את הנוסע בתוך הרכב ונשיכת כלב יכולה בעצם להתרחש בכל מקום.

דוגמה נוספת שלא תחשב לתאונה -כאשר נוסע ברכב המבצע עבודות סלילה, בתוואי כביש ולפתע עפים סלעים מההרים הסמוכים לתוואי הכביש הנסלל. פגיעת סלעים באופן זה לא חלק מהסביבה התחבותית – יכול להתרחש בכל מקום בו יש הרים ואנשים, על כן לא ייחשב כתאונת דרכים.

מהו שימוש אם כן?
נסיעה וכניסה מ/לתוך הרכב; ירידה מהרכב; החניית הרכב; דחיפת הרכב; גרירת הרכב; התדרדרות או התהפכות הרכב; התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה; התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטעמו מרכב עומד או חונה ושלא תוך כדי טיפול אדם ברכב במסגרת עבודתו.

חשוב לזכור כי טעינה או פריקה כשהרכב עומד לא ייחשב לשימוש ברכב מנועי.
אלו רק מקצת הבחינות שיש לעשות בבחינת אירוע כאירוע תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד.

יש להתייעץ בהרחבה עם עו"ד הבקי בתחום.

אין דברים אלו המובאים לעיל מחליפים ייעוץ מקצועי ומקיף של עו"ד הבקי בתחום.

לשאלות ופרטים נוספים אל תהססו לפנות אלינו ולקבל שירות מקצועי ואמין