כעקרון צרעת היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת על ידי חיידק ויכולה להוביל לעיוותים בגוף ועל העור.

ביהדות נגע הצרעת הוא כתם המופיע על קירות הבית או על בגדי עור, צמר או פשתים, או על עור האדם . המצווה במקרה כזה כפי שהוגדר על ידי הרמב"ם היא בין היתר גם שילוח אדם הנגוע מן המחנה.

בכללי מילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. (ויקפדיה).

אם כך מה עושה המעסיק שיש לו עובד סרבן שמבקש לא להתחסן?

לא מעט מהעובדים שמסרבים להתחסן בחיסון הדו שלבי כנגד הקורונה מרגישים כי הם מופלים לרעה בינם לבין אלו שמתחסנים. העובדים שמסרבים להתחסן טוענים כי "דמם הותר" ודינם כ"מצורע" עד אשר לא יוכיחו אחרת.

אלא שכאן העובד מורחק לא בגלל שהוא "מצורע" כלומר נדבק בקורונה, אלא בגלל שמבקש שלא להתחסן כנגד ה"צרעת" ה21 ולהיוותר חשוף להידבקות אקראית וחמור מכך לסכן את העובדים האחרים והלקוחות הנמצאים בסביבת עבודתו.

ומה עושה מעסיק במקרה כזה:
נכון הוא פוגע בזכות יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו של העובד שלו, באותה "רגולציה וולנטרית" המובילה "לכפיית התחסנות על העובדים תוך נקיטת צעדים פוגעניים ומרחיקי לכת כנגד מי שמסרב להשתתף בחיסון הניסיוני, בין אם מסיבות רפואיות ובין אם מסיבות אידאולוגיות".

ואיך זה נעשה – העובד המסרב להתחסן מתבקש להביא בדיקת קורונה אחת ל-3 ימים או לכל הפחות אחת לשבוע; במקרי סרבנות מתמשכים העובד עלול למצוא עצמו מפוטר מעבודתו.

אם כך כיצד בית הדין לעבודה מתייחס לפגיעה בזכות יסוד חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו?

א. בית הדין רואה את הפגיעה בעובד היחידני כפגיעה מידתית זאת משום שעל המעסיק חלה חובה וגם אחריות לשמור על סביבת עבודה בטוחה ומוגנת מבחינה בריאותית כלפי עובדיה המחוסנים, ציבור הלקוחות, הספקים וכל הנכנסים לחצריה מכוח הוראות סעיף 8 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954 ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול בטיחות), התש"ג-2013 ומכוח אחריותה כמחזיקה במקרקעין.

ב. הנטייה היא כי אין להתערב בהעדפת עמדה רפואית השונה מעמדת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות הקורא להתחסנות כלל הציבור כפעולה מניעתית ומיגור ההדבקה;

ג. בית הדין יתייחס למידע הרפואי המקובל, נכון לעת הזו, שהוא כי יעילות החיסון במניעת הדבקה הינה גבוהה. הוא כן מודע כי שיטת ההתחסנות הנהוגה בעת הזו אינה מוחלטת, כך שעדיין קיים סיכון שמתחסנים ידבקו ויחלו בקורונה.

משכך המשך עבודתו של עובד כמו לדוגמה קופאית בסופר שמסרבת להתחסן ולהציג בדיקות קורונה עדכניות כל 72 שעות חושף את הלקוחות והעובדים לסכנת הדבקה ותחלואה. וזה גובר אל מול האי נוחות הקלה הנגרמת לעובד הסרבן להציג תעודת בדיקת קורונה שלילית כל 3 ימים או לכל הפחות כל שבוע. זאת משום שאי נוחות זו אינה שקולה למול נזקי מחלת הקורונה לעובדים או ללקוחות ולבני משפחותיהם ולמול הפגיעה בתפקוד הסניף, בעקבות התחלואה והבידוד, ככל שהעובדים יידרשו להיכנס לבידוד לרבות ההוצאות הכלכליות הכרוכות בכך.

ד. יתרה מכך לא נסתר מעיני בית הדין כי בשלב זה ועד לתום חודש יוני 2021, ככל שעובד המסרב לעבור חיסון יצא לחופשה ללא תשלום הוא או היא יוכל/תוכל לקבל דמי אבטלה.

ה. אם ייגרם נזק מוגבר עקב הוצאתו של עובד לחופשה מאולצת ושלא כדין או שנפל בה פגם מסוג כלשהו, הרי שהוא ניתן לפיצוי כספי.