בתאריך 27.04.2017 נכנס לתוקף תיקון 29 לחוק הנכים שעל פי נוסחו חייל בשירות חובה או חייל מילואים זכאי להכרה על-פי החוק אם נפגע במהלך שירותו (שירות מבצעי) וכתוצאה ממנו. אם הנפגע הוא חייל בשירות קבע או איש כוחות ביטחון (לרבות שוטרים; סוהרים; אנשי משרד ראש הממשלה) , זכאי הוא להכרה והטבות שעל פי חוק הנכים.

אבל אם לחייל בשירות חובה או קבע (לרבות איש כוחות בטחון כאמור לעיל), נפגע באירוע כמו נפילה בדרך, חבלה בזמן אימון ספורט, עליה במדרגות, נשיאת סיר כבד ממקום אחד למשנהו, תאונת דרכים בדרך או בחזרה מהבסיס וכד' עליהם לפנות בתביעה לביטוח הלאומי להכרה בזכויותיהם על פיו.

מה קורה אם נגרמה לו חבלה "שהיא חבלת שירות" מוגדרת בסעיף 1 לחוק כך: "חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי".

החוק אינו כולל הגדרה של המונח "פעילות מבצעית".

האם ניתן לפרש פעילות מבצעית גם את הדרך אל הפעילות המבצעית וממנה?

או האם מחלה שהתפתחה והסתבכה ניתן לקשור אותה בקשר ישיר לפעולה מבצעית?

סוגיה זו עלתה במספר פסקי דין שניתנו לאחרונה:
בע"נ 35382-06-19 שניתן ב 01.11.2020 נידונה מהי "חבלת שירות".

מדובר על שוטר סייר בתחנת משטרה מקומית שבטרם התאונה יצא עם צוות סיור לפעילות מבצעית לאכיפת תנועה בלוד כשכולם רכובים על אופניים חשמליים.
בתום הפעילות קיבל הוראה ממפקדתו לנסוע חזרה לבסיס יחד עם צוות הסיור שהיה איתו במשמרת.
השוטרים חזרו לבסיס על אופניהם אלא שהשוטר המדובר בדרך איבד שליטה על אופניו בעת שירד ממדרכה וכתוצאה מכך נפגע בכתפו.

השוטר אישר כי התאונה התרחשה לאחר סיום הפעילות ובעת שחזר לבסיס וטען כי משמרתו מסתיימת רק לאחר שהוא מחזיר את האופניים לבסיס ומחתים כרטיס.

ערכת הערעור הראשונה בחנה את החלטת קצין התגמולים לא לאשר את התאונה לפי חוק הנכים ואף היא הגיעה למסקנה כי מהתכלית החקיקתית של תיקון 29 לחוק הנכים, נסיעה לבסיס בתום הפעילות המבצעית אינה עולה לכדי "פעילות מבצעית" לכן אין השוטר זכאי לזכויות על פי חוק הנכים.

ערכת הערעור השניה בחנה את השאלה שעלתה מהמחלוקת בין הצדדים:
האם חבלה שהתרחשה בדרך חזרה מביצוע פעילות משטרתית עולה כדי "חבלת שירות" כמשמעה בסעיף 1 לחוק.

יובהר כי סוגיית פרשנות המונח "חבלת השירות" טרם הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון. רוב ההחלטות שניתנו בעניין זה ניתנו במסגרת ועדות הערעור. אך טרם נדונה השאלה האם "חבלת שירות" עוסקת גם בנסיעה לפעילות מבצעית וממנה חזרה.

שאלה כמו מכונאי מטוסים שנפל מסולם במהלך תחזוקת מטוס נחשב כמי שנפגע באירוע שאופיו ונסיבותיו יחודיים לשירותו הצבאי או פגיעת לוחם ביחידת מסתערבים שאירעה לאחר שהגיעו לנקודת ההערכות למבצע בשטח שאמור היה לשמש לפעולה היא "חבלת שירות" שאירעה תוך כדי הפעילות המבצעית.

בית המשפט בחן את התכלית של החוק וקבע במקרה דנן כי

"נסיעות שגרתיות בתפקיד", שהן ככלל נסיעות ברכב אזרחי או דומה לו, בדרך למקום בו תתחיל הפעילות המבצעית או בדרך חזרה ממנה לאחר סיומה, לא ניתן לראות בהן חלק מהפעילות עצמה. אין הן בגדר פעילות מבצעית אלא בגדר אירוע שאינו מיוחד לחיי הצבא ואינו מצדיק את ההטבות הייחודיות הניתנות מכח החוק. תרופתו של הנפגע תימצא במקרים אלה בפניה לביטוח הלאומי ובקבלת אותן גמלאות והטבות שהן מנת חלקו של כל עובד במשק".

המחלוקת לא נסובה סביב סיום הפעילות שהתרחשה לפני שהתרחשה התאונה. לכן האירוע לא נכלל בגדר האירועים המזכים על פי הגדרות חוק הנכים והערעור נדחה.