עוולת הרשלנות מתפרסת על כל מעשה או נכון יותר פעילות חברתית אנושית.
העוולה בוחנת מתי נזק יזכה את הניזוק בפיצוי.
בדרך כלל מדובר על פיצוי כספי. ולמה בדרך כלל? כי היא גם מהווה גורם מרתיע לצד הפיצוי שכן מטרתה למנוע התנהגות לא ראויה.
ומהי התנהגות ראויה – זוהי פונקציה של שיקולי מדיניות ואיזון בין ערכים.
כלומר בית המשפט יבחן את התרשלות הנתבע (המזיק) תוך התחשבות בהסתברות להתממשות הסיכון, בגובה הנזק הצפוי, בעלות האמצעים למניעת הנזק וזמינותו (הימצאותו) וכן באינטרס הציבורי בפעילות היוצרת סיכון (בד"כ עלות מול תועלת ומה גובר משניהם).
אשר על כן, אף על פי שניתן להבין כי מדובר על דרישה להתנהגות זהירה כדי להימנע מגרימת נזק, אלא שעוולת הרשלנות לא מחייבת התנהגות זהירה, אלא מחייבת להימנע מגרימת נזק בחוסר זהירות על ידי נקיטת אמצעי זהירות סבירים.
כלומר, ברירת המחדל של הנתבע בפיצויים עקב גרימת נזק ברשלנות, לבחור בהתנהגות נאותה.
אדם (לרבות תאגיד) שלא התנהג כראוי כשהיה צריך ויכול היה להתנהג כראוי, יידרש לפצות את הניזוק.
על פי הפסיקה עוולת הרשלנות נבחנת בשלושה שלבים שמחולקים לשלבי ביניים:
בחינת קיומה של חובת הזהירות (התרשלות) ובגדרה תבחן:
ο הזהירות המושגית.
ο והזהירות הקונקרטית.
וכפי שהוגדרה הפרת חובת הזהירות בפקודת הנזיקין:
"עשיית מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או אי עשיית מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות".
1. בחינת הפרת החובה (אם מדובר על הפרת חובה חקוקה (הפרת חוק) יש לציין את החוק שהופר);
ο קיומה של חובת הזהירות מתייחסת לעקרונות של צדק, הגינות ומוסר;
ο הפסיקה הרחיבה את בחינת חובת הזהירות גם לשיקולי מדיניות, שיקולים כלכליים, חברתיים, ביטחוניים, בטיחותיים, פוליטים ואחרים.
2. בחינת הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לנזק ובגדרה יבחנו:
ο הקשר הסיבתי העובדתי
ο הקשר הסיבתי המשפטי.
ο אין גבולות בעוולת הרשלנות לסוג התנהגות מסויים או סוג נזק מסויים.
ואין העוולה עושה הבחנה בין מעשה למחדל ולא בין נזקי גוף או רכוש או נזק כלכלי. זוהי קטגוריה שאינה סגורה.
משמעות הפסוק ואהבת לרעך כמוך היא – אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.
כלומר כאשר בוחנים את חובת הזהירות – קיומה או אי קיומה, מוסיפים ובוחנים את יחסי הקרבה בין המזיק לניזוק.
חובת הזהירות או במילים אחרות, התרשלותו של המזיק, מתקיימת כל זמן שישנם יחסי קרבה ביניהם.
יחסי קרבה אלו נבחנים במבחן הצפייה.
הפסיקה אם כך בוחנת את חובת הזהירות גם ביחסי השכנות (הקרבה) בין הצדדים וכמבחן עזר לבחינת רמת הציפיות : כלומר, אם הייתה למי מהצדדים ציפייה מודעת או צפייה פוטנציאלית לכך שעלול להיגרם נזק. (מה שנקרא צפייה בכוח או בפועל).
הקרבה תבחן בהתאם לרמת היחסים בין המזיק לניזוק:
כשמדובר על יחסים קרובים לדוגמה:
קשרים מסוג זה קורמים עור וגידים עוד לפני קרות הנזק.
המזיק (מעסיק, מורה, רופא, בעל שליטה) צריך לצפות שאי נקיטת אמצעי זהירות (מחדל) מצידו עלולה לגרום נזק לחלש ממנו (עובד, תלמיד, חולה/מטופל/ בעלי מניות המיעוט וכיו"ב).
כשאין מדובר על מערכת יחסים מוקדמת במישור העובדתי לדוגמה:
ο נהג רכב והולך רגל;
ο תופס מקרקעין הנמצא בהם ובעל מקרקעין בפועל;
למרות שמדובר בזרים ביחסים, מדובר בסוג פעילות וסיכון הכרוך בו הדורש ממי מהצדדים לצפות שאם לא ינקטו אמצעי זהירות, עלול הזולת להיפגע.
ובהתאם לדוגמאות שלעיל – נהג רכב נדרש לנהוג בזהירות לרבות בעיקולים כדי שחלילה לא יפגע בהולך רגל עובר באותה שעה שביצע פרסה במקום אסור לדוגמה.
או על עו"ד לברר היטב כפי שנדרש בדין לערוך בירור, אם תופס המקרקעין הנמצא בהם דה פקטו, הוא אכן הבעלים בפועל.
ο בעיות מתעוררות כשמדובר בשני זרים שהפעילות המזיקה אינה נראית כפעילות מסוכנת, ואין המזיק שולט לא על הנכס המהווה מקור סכנה ולא על הצד הנפגע. בית המשפט יבחן אם אכן מתקיימת חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק. אם כן – מהו מקור אותה חובת זהירות.
הכלל – בחינה בשיקולים כלכליים, סוציאליים, מוסריים ואתיים ויחסי הגומלין בינהם תוך בחינת האיזון הראוי לאורו של מטרות דיני הנזיקין. כלומר:
ο שיקולי מדיניות משפטית (צורכי החברה, המשתנים );
1. מטרות חברתיות – האם הן גוברות על מידתיות הנזק שנגרם לפרט;
כלומר חופש פעולה מצד אחד והצורך להגן על הגוף והרכוש מצד שני.
2. סוג הנזק והתרחשותו ;
3. השפעת הפסיקה על החברה כולה;
4. מעמסה כספית על סוג מסויים של מזיקים (רשויות מוניצפליות/מדינה – הניזונים מכספי ציבור);
1. רשלנות רפואית נבחנת בהתנהגות הרופא או המוסד הרפואי ולהשוותו להתנהגות סבירה (אובייקטיבית).
2. רשלנות רפואית נבחנת בהתאם לידע ולהתפתחויות המדע כפי שהיו בעת התרחשות האירוע נשוא התביעה ולא בהכרח על פי קרטריונים הקיימים בעת ניהול ההליך.
ο מקור אפשרי לבחינת התנהגות סבירה היא התנהגות מקובלת;
ο אי עמידה בפרקטיקה מקובלת רפואית או סטייה ממנה מעידה בדרך כלל על רשלנות רפואית;
כלומר המזיק/הרופא/הנתבע לא עשה מה שנחשב כמקובל בפרקטיקה שנועדה למנוע סיכון. והסיכון התממש עקב התנהגותו הלא סבירה.
איך מונעים סיכון לדוגמה:
1. לומדים מאחרים כיצד למנוע תאונה – פרקטיקה מקובלת;
ο כשמדובר ברופא, בד"כ ייחשבן לרשלן אם לא פעל בהתאם לפרקטיקה מקובלת או שנקט בפרקטיקה שעברה מהעולם או שימוש לא נכון בפרקטיקה המקובלת;
ο בחינת בית המשפט תהיה לרוב אם התנהגות הרופא היתה סבירה;
2. על הרופא להתעדכן ולהיות מודע להתפתחויות המדעיות אשר כל רופא העוסק בתחומו ער להן.
ο חובת ההתעדכנות חלה לא רק על רופא אלא על כל בעל מקצוע;
ο ככל שמדובר על חידוש רפואה בעל חשיבות משמעותית אשר פורסם בספרות מקובלת, חידוש שיש בו מניעת סיכון תברואתי גדול יותר, הנטייה תהיה כי נגרמה רשלנות עקב אי התעדכנות. הפסיקה אף מכירה בכך כי הטלת אחריות על רופא עקב אי התעדכנות מעודדת את מילוי החובה המקצועית להתעדכנות בספרות מקצועית.
ο בית המשפט ייטה להגיע למסקנה כי הפרקטיקה המקובלת רשלנית, כאשר קיים סיכון רב בשימוש בה. כלומר כשההסתברות להתרחשות הנזק גדולה ועלות אמצעי המניעה נמוכים או במילים אחרות אין פגיעה בערך החברתי אם לא תתקיים התנהגות הגורמת לנזק (כמו הצלת חיים לדוגמה) וקיימת יכולת יחסית בעלות פחותה למנוע נזק (כמו הצבת מצלמות במעגל סגור במחלקה סגורה במחלקה פסיכיאטרית למניעת התאבדויות (כללי בטיחות במקרה זה);
ο כפי שהוזכר, הקפדה על כללי בטיחות;
ο העסקת רופא המורשה לעסוק בתחום בו הוא עוסק;
לדוגמה הומאופט שגרם למטופל נזק רב מעצם זה שמקבל מטופל לטיפול אף שידע כי המטופל חולה סרטן קשה מאוד, מהווה חריגה מרמת ההתנהגות לש מטפל סביר בפרט ואדם סביר בכלל. המטפל לא ייבחן אומנם לפי סבירות פעולתו של רופא מטפל אך זה לא ישחרר אותו מחובת הזהירות החלה עליו כאדם וכעוסק ברפואה אלטרנטיבית.
כתובתנו: בית ימין, כצנלסון 13 קומה א׳ (חדר 213) אשקלון, מיקוד 7862313
טלפון להתקשרות: 054-7931005
ימים ראשון עד חמישי
(לא כולל ימי שישי ערבי חג וחג)
בין השעות: 18:00 – 09:00
* רצוי לתאם פגישה מראש
© 2021 כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין אורה בלילטי הרשקוביץ
visibility_offהשבת את ההבזקים
titleסמן כותרות
settingsצבע רקע
zoom_outזום (הקטנה)
zoom_inזום (הגדלה)
remove_circle_outlineהקטנת גופן
add_circle_outlineהגדלת גופן
spellcheckגופן קריא
brightness_highניגודיות בהירה
brightness_lowניגודיות כהה
format_underlinedהוסף קו תחתון לקישורים
font_downloadסמן קישורים