משמעות הפסוק ואהבת לרעך כמוך היא – אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך.  

כלומר כאשר בוחנים את חובת הזהירות – קיומה או אי קיומה, מוסיפים ובוחנים את יחסי הקרבה בין המזיק לניזוק.
חובת הזהירות או במילים אחרות, התרשלותו של המזיק, מתקיימת כל זמן שישנם יחסי קרבה ביניהם.
יחסי קרבה אלו נבחנים במבחן הצפייה.  

• צפיית המזיק שעליו לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי שלא ייגרם נזק. וצפיית הניזוק כי המזיק נקט באמצעי זהירות סבירים כך שהוא 'בטוח' שלא ייגרם לו נזק. 

  הפסיקה אם כך בוחנת את חובת הזהירות גם ביחסי השכנות (הקרבה) בין הצדדים וכמבחן עזר לבחינת רמת הציפיות : כלומר,  אם הייתה למי מהצדדים ציפייה מודעת או צפייה פוטנציאלית לכך שעלול להיגרם נזק. (מה שנקרא צפייה בכוח או בפועל). 

• שלא יובן חלילה כי מדובר על קרבה פיזית. מדובר על קרבה משפטית. אם כי קרבה פיזית בין המזיק לניזוק יכולה גם יכולה להשפיע על קיום הקרבה המשפטית;
  

• הקרבה המשפטית מתמקדת ביחסי והקשר בין הצדדים. חזק או חלש. זה תלוי נסיבות המקרה, סוג הפעילות וסוג הנזק;
  

• הקרבה ודרגת הקרבה מושפעים משיקולי צדק, הגינות וסבירות ואלו נבחנים קונקרטית למקרה.  

מהי אם כך הזיקה (הקרבה) בין הצדדים?

הקרבה תבחן בהתאם לרמת היחסים בין המזיק לניזוק: 
כשמדובר על יחסים קרובים לדוגמה: 

• מעסיק עובד; 
• מורה תלמיד; 
• רופא חולה/מטופל; 
• בעל שליטה בתאגיד ובעלי מניות מיעוט; 

קשרים מסוג זה קורמים עור וגידים עוד לפני קרות הנזק.
המזיק (מעסיק, מורה, רופא, בעל שליטה) צריך לצפות שאי נקיטת אמצעי זהירות (מחדל) מצידו עלולה לגרום נזק לחלש ממנו (עובד, תלמיד, חולה/מטופל/ בעלי מניות המיעוט וכיו"ב). 

כשאין מדובר על מערכת יחסים מוקדמת במישור העובדתי לדוגמה: 
ο נהג רכב והולך רגל;
ο תופס מקרקעין  הנמצא בהם ובעל מקרקעין בפועל; 

למרות שמדובר בזרים ביחסים, מדובר בסוג פעילות וסיכון הכרוך בו הדורש ממי מהצדדים לצפות שאם לא ינקטו אמצעי זהירות, עלול הזולת להיפגע.
ובהתאם לדוגמאות שלעיל – נהג רכב נדרש לנהוג בזהירות לרבות בעיקולים כדי שחלילה לא יפגע בהולך רגל עובר באותה שעה שביצע פרסה במקום אסור לדוגמה.
או על עו"ד לברר היטב כפי שנדרש בדין לערוך בירור, אם תופס המקרקעין הנמצא בהם דה פקטו, הוא אכן הבעלים בפועל.  

ο בעיות מתעוררות כשמדובר בשני זרים שהפעילות המזיקה אינה נראית כפעילות מסוכנת, ואין המזיק שולט לא על הנכס המהווה מקור סכנה ולא על הצד הנפגע.  בית המשפט יבחן אם אכן מתקיימת חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק. אם כן – מהו מקור אותה חובת זהירות.  

כיצד זה ייבחן בראי השיפוטי? 

הכלל – בחינה בשיקולים כלכליים, סוציאליים, מוסריים ואתיים ויחסי הגומלין בינהם תוך בחינת האיזון הראוי לאורו של מטרות דיני הנזיקין. כלומר: 

ο שיקולי מדיניות משפטית (צורכי החברה, המשתנים ); 

1.      מטרות חברתיות – האם הן גוברות על מידתיות הנזק שנגרם לפרט; 
         כלומר חופש פעולה מצד אחד והצורך להגן על הגוף והרכוש מצד שני.
2.     סוג הנזק והתרחשותו ;
3.     השפעת הפסיקה על החברה כולה;
4.     מעמסה כספית על סוג מסויים של מזיקים (רשויות מוניצפליות/מדינה  – הניזונים מכספי ציבור); 

רשלנות רפואית מהי? 

1.     רשלנות רפואית נבחנת בהתנהגות הרופא או המוסד הרפואי ולהשוותו להתנהגות סבירה (אובייקטיבית).
2.     רשלנות רפואית נבחנת בהתאם לידע ולהתפתחויות המדע כפי שהיו בעת התרחשות האירוע נשוא התביעה ולא בהכרח על פי קרטריונים הקיימים בעת ניהול ההליך.  

ο מקור אפשרי לבחינת התנהגות סבירה היא התנהגות מקובלת;  

ο אי עמידה בפרקטיקה מקובלת רפואית או סטייה ממנה מעידה בדרך כלל על רשלנות רפואית;
כלומר המזיק/הרופא/הנתבע לא עשה מה שנחשב כמקובל בפרקטיקה שנועדה למנוע סיכון. והסיכון התממש עקב התנהגותו הלא סבירה.  

איך מונעים סיכון לדוגמה: 

1.     לומדים מאחרים כיצד למנוע תאונה – פרקטיקה מקובלת;
ο כשמדובר ברופא, בד"כ ייחשבן לרשלן אם לא פעל בהתאם לפרקטיקה מקובלת או שנקט בפרקטיקה שעברה מהעולם או שימוש לא נכון בפרקטיקה המקובלת;
ο בחינת בית המשפט תהיה לרוב אם התנהגות הרופא היתה סבירה; 

2.     על הרופא להתעדכן ולהיות מודע להתפתחויות המדעיות אשר כל רופא העוסק בתחומו ער להן.
ο חובת ההתעדכנות חלה לא רק על רופא אלא על כל בעל מקצוע;
ο ככל שמדובר על חידוש רפואה בעל חשיבות משמעותית אשר פורסם בספרות מקובלת, חידוש שיש בו מניעת סיכון תברואתי גדול יותר, הנטייה תהיה כי נגרמה רשלנות עקב אי התעדכנות.  הפסיקה אף מכירה בכך כי הטלת אחריות על רופא עקב אי התעדכנות מעודדת את מילוי החובה המקצועית להתעדכנות בספרות מקצועית.
ο בית המשפט ייטה להגיע למסקנה כי הפרקטיקה המקובלת רשלנית, כאשר קיים סיכון רב בשימוש בה. כלומר כשההסתברות להתרחשות הנזק גדולה ועלות אמצעי המניעה נמוכים או במילים אחרות אין פגיעה בערך החברתי אם לא תתקיים התנהגות הגורמת לנזק (כמו הצלת חיים לדוגמה) וקיימת יכולת יחסית בעלות פחותה למנוע נזק (כמו הצבת מצלמות במעגל סגור במחלקה סגורה במחלקה פסיכיאטרית למניעת התאבדויות (כללי בטיחות במקרה זה);
ο כפי שהוזכר, הקפדה על כללי בטיחות;
ο העסקת רופא המורשה לעסוק בתחום בו הוא עוסק; 

לדוגמה הומאופט שגרם למטופל נזק רב מעצם זה שמקבל מטופל לטיפול אף שידע כי המטופל חולה סרטן קשה מאוד, מהווה חריגה מרמת ההתנהגות לש מטפל סביר בפרט ואדם סביר בכלל. המטפל לא ייבחן אומנם לפי סבירות פעולתו של רופא מטפל אך זה לא ישחרר אותו מחובת הזהירות החלה עליו כאדם וכעוסק ברפואה אלטרנטיבית.